שירים

שירים

החל מהסמסטר הראשון של שנה ב', הבנתי שהדרך היחידה להתרעם על תקלות ובעיות בלימודים היא פרסום פארודיות על שירה עברית בַּמּוּדֶל של האוניברסיטה. משום מה, הפארודיות האלו זכו לאהדה רבה בקרב רבים מהסטודנטים, ואף בקרב מי מהמתרגלים. בעקבות בקשות חלק מהם, כל השירים מתפרסמים פה.
לקבלת עדכון עם פרסום שירים חדשים, יש ללחוץ כאן.

רשימת השירים (בסדר אנטי־כרונולוגי):

הערת ניקוד: אני מנקד את השירים בעצמי. בעוד אני בטוח ברוב המילים הנקודות, לגבי חלק עדיין יש לי ספקות, כך שטעויות ניקוד אפשריות ואשמח לקבל הערות כדי לתקנן.

טעם של כיבוד

על פי ריח של שוקולד מאת יהונתן גפן ובלחנו של יוני רכטר
בְּתוֹךְ גִּבְעַת־רָם יֵשׁ מָקוֹם דֵּי אָהוּד
אֵלַיו אֶפְשָׁר לְהִתְגַּנֵּב וְלִטְעֹם מֵהַכִּבּוּד
יֵשׁ אֻלָּם הַרְצָאוֹת בְּלִי חֲלוֹנוֹת עִם שְׁתֵּי דְּלַתוֹת
וְּכְשֶׁנִּקְבַּע דּוֹבֵר וּמְשֻׁגַּר הָאוֹת
מַזְמִינָה הָאוּנִיבֶרְסִיטָה מִתַּקְצִיבָה הַפַּעוֹט
הָמוֹן כִּבּוּד בְּכָל הַצּוּרוֹת.

קְרוּאָסוֹן קָטָן וּקְרוּאָסוֹן גָּדוֹל
מַאֲפִים שׁוֹנִים שֶׁטָּעִים לֶאֱכֹל
יְרָקוֹת חֲתוּכִים וּקְצָת גְּבִינָה
עִם מַשְׁקָאוֹת וְקָפֵה גַּם וְהַכֹּל זֶה בְּחִנָּם
וְכָל הַסְטוּדֶנְטִים, לוֹקְחִים וְאָז בּוֹרְחִים.

בָּאִים סְטוּדֶנְטִים הַיּוֹצְאִים מִשֵּׁיעוּר
בָּא גַּם מַרְצֶה שֶׁכְּלַל לֹא קָשׁוּר
הַמְּנַקִּים מִתְנַדְּבִים לְנַקוֹת שָׁם לְיַד
הַמַּזְכִּירוֹת יוֹצְאוֹת לְהַפְסָקָה בִּמְיֻחָד
כֻּלָּם מְגִיעִים אֶל אוֹתוֹ הַבִּנְיָן
וּבִמְהִירוּת, הַפֶּה שֶׁלָהֶם,
מִתְמַלֵּא בְּטַעַם שֶׁל כִּבּוּד.

קְרוּאָסוֹן קָטָן וּקְרוּאָסוֹן גָּדוֹל...

בְּתוֹךְ גִּבְעַת־רָם יֵשׁ מָקוֹם דֵּי אָהוּד
אֵלַיו אֶפְשָׁר לְהִתְגַּנֵּב וְלִטְעֹם מֵהַכִּבּוּד.


בדד

על פי בדד מאת עמשי לוין ובלחנו של עוזי מלמד
בָּדָד, רֹאש הַחוּג כָּךְ צִוַּה לִי
בָּדָד, הַמַּרְצִים אַף דָּרְשׁוּ
בָּדָד, רֶפֵרֶנְסִים פְּתוּרִים
וְהַעֲתַקוֹת תַּרְגִּילִים מֵעַתָּה לֹא יֻרְשׁוּ.

בָּדָד, בְּלִי חֲבֵרִים
בָּדָד, וּמִבְּלִי הַעֶזְרוֹת
בָּדָד, שׁוּם דָּבָר לֹא יַשְׁכִּיחַ
שֶׁלְּבַד אֵין מַצְלִיחַ עַל הַשְּׁאֵלוֹת לַעֲנוֹת.

בָּדָד פּוֹתֵר לִי אֶת הַתַּרְגִּיל
בָּדָד בְּלִי פֵיְיסְבּוּק וּבְלִי דְּרַיְיב, בְּלִי דְּרוֹפְּבּוֹקְס
בָּדָד פּוֹתֵר לִי אֶת הַתַּרְגִּיל
בָּדָד בְּלִי פֵיְיסְבּוּק וּבְלִי דְּרַיְיב, בְּלִי דְּרוֹפְּבּוֹקְס

בָּדָד, אֲשַׁנֶה הַסִּימוּנִים
בָּדָד, אֲעַדְכֵּן נִסוּחַי
בָּדָד, אוּלַי כַּךְ אֶעֱקֹפָה
אֶת אוֹתָה קָטַסְטְרֹפָה שֶהִטִּלּוּ עַלַי.


השביתה שלי

על פי גלשן מאת דני סנדרסון
יוֹם בָּהִיר שֶׁל יוּנִי
לִפְנֵי הַמִּבְחָנִים
אֲנִי וְכֹל הַסֶּגֶל
פּוֹתְחִים בְּעִצּוּמִים
הוֹדַעְנוּ כְּבָר לָאוּנִי'
עַל סִכְסוּך הַעֲבוֹדָה
כְּשֶׁהַזְּמָן יַגִּיעַ
נוֹדִיעַ עַל שְׁבִיתָה

שׁוּב אֲנַחְנוּ לֹא בּוֹדְקִים
מְבַטְלִים תַּ'תִּרְגּוּלִים
הִנֵה בָּא עוֹד מוּ"מ אָרוֹךְ
זְהִירוּת רַק לֹא לִתְמֹךְ
גַּם אִם קְצָת דּוֹפְקִים אֶת הַסְּטוּדֶנְטִים
כָּל הַמַּרְצִים אֶת הַשְּׁבִיתָה רוֹצִים

מְחַכִּים בַּבַּיִת
לְאֵיזוֹ הַצָּעָה
אִם זֶה לֹא גָּבוֹהַּ
אַז לֹא עוֹנִים בִּכְלָל
הָאֲגֻדָּה כּוֹעֶסֶת
יוֹצֶאת בִּזְעַקוֹת
אַךְ רַק לְזֶה חִכִּינוּ
אֶפְשָר סוֹף־סוֹף לִשְׁבֹּת

שׁוּב אֲנַחְנוּ לֹא בּוֹדְקִים...

הַסֶּמֶסְטֶר תַּם לוֹ
וְהַמּוּ"מ נִסְגַּר
כָּל מְתַרְגֶּל בַּבַּיִת
עָצוּב שֶׁזֶּה נִגְמַר.
סוֹף הַמַאֲבַק
וְשׁוּב לַלִּמּוּדִים
גַּם אִם בְּעוֹד שָנָה
נָשׁוּב לְעִצּוּמִים...

(הַשּׁבִיתָה שֶׁלִּי, הַשּׁבִיתָה שֶׁלִּי)

שׁוּב אֲנַחְנוּ לֹא בּוֹדְקִים...


היה או לא היה

על פי רומאנס מאת אלכסנדר פן
בְּכָל מִבְחָן מַתְקִיל נִשְׁמַע בְּשֶׁקֶט רַחַשׁ
לְכָל שְׁאֵלָה קָשָׁה – תְּשׁוּבָה נִזְרֶקֶת כָּךְ
הָיָה אוֹ לֹא הָיָה – יֵשׁ טֶכְנִיקוֹת שֶׁל כַּחַשׁ
פִּתְרוֹנְךָ שֶׁלִּי, וּפִתְרוֹנִי שֶׁלָךְ!

וּבְמֹעֶד רִאשׁוֹן. פְּתָאִים לֹא יַאֲמִינוּ.
כֻּלָם מְלֵאֵי יֵאוּשׁ, אֲנִי בַּאֲפֵלָה.
סִמַּנְתִּי בְּיַדַּי תְּשׁוּבוֹת לְתַרְגִּילֵנוּ
וְכָל סְטוּדֶנְט צָפָה וְהַצִּיּוּן עָלָה.

אָהַבְתִי הַצְלָחָה, הֶם - כִּשָּלוֹן הֵפִיצוּ,
וּשְׁנֵינוּ רָצִינוּ מֵהַמִּבְחָן לִזְעֹק.
כָּל מֹעֶד, עֵת הַזְּמָנִים אַךְ קָצוּ
צָעַקְתִּי "לַעֲבֹר!" וְהֶם "רַק לֹא לִבְדֹּק!".

הָיָה אוֹ לֹא הָיָה - אֲנִי אֵינִי יוֹדֵעַ,
אֵיךְ בְּסוֹף מוֹעֵד רִאשׁוֹן, לְלֹא מְעַט הָלַך...
בְּכָל מִבְחָן מַפְחִיד יֵשׁ מִי שֶׁמִתְפַרֵעַ:
תְּשׁוּבָתְךָ שֶׁלִּי, וּתְשׁוּבָתִי שֶׁלְךָ.

הֶם בַּנּוּ דֵּי חָשְׁדוּ. אֲנַחְנוּ אַז הִכְחַשְׁנּוּ,
וְכַךְ כֻּלָם שִׂחְקוּ "חָתוּל וְעַכְבָּרִים".
וְגַם רֹאשׁ חוּג אַחַת, שֶׁלֹּא צָחְקָה אִיתַנּוּ
חָשְׁבָה "בְּמֹעֶד ב' יִהְיוּ פָחוֹת עוֹבְרִים".

שָׁתַקְנוּ, יְרֵאִים לְנַפֵּץ אֶת הַשֶּׁקֶט.
רַק חִיּוּךְ עָצוּב עָלָה עַל הַפָּנִים.
קִנֵאנוּ בַּעוֹבְרִים, כִּי דְּרוֹר נַפְשָׁם נוֹשֶׁקֶת,
בְּעוֹד אֲנַחְנוּ כָּאן, נְעוּלִים מִבִּפְנִים.

הָיָה אוֹ לֹא הָיָה, תְּמִימוּת הִיא אוֹ אִוֶּלֶת?!
חָסְרָה רַק נְקוּדָה מִמְּמוּצַע שְׁלִילִי...
הָיָה אוֹ לֹא הָיָה - בַּלָּהוֹת אוֹ פֶּלֶא,
פִּתְרוֹנִי שֶׁלְּךָ, וּפִתְרוֹנְךָ שֶׁלִּי.

הַזְּמָנִים לֹא קָפְאוּ... לֹא קוֹפְאִים הֶם בְּיָמֵינוּ
הַזְּמָנִים, שֶׁהִפְרִיעוּ לָנוּ לַחֲרֹשׁ.
הִרְהַרְנוּ: מָה אָיֹם הוּא עוֹלָמֵנוּ,
אִם אֶפְשָׁר בּוֹ עֲדַיִן אֶת הַתַּלְמִיד לִכְּתֹשׁ.

אָהַבְתִּי לַעֲבֹר, הֶם - כִּשָּלוֹן הֵפִיצוּ,
וּשְׁנֵינוּ מִסְתַּכְּלִים בְּעֵינֶנוּ הַכַּלוֹת.
בְּסוֹף מֹעֶד, עֵת הַזְּמָנִים אַךְ קָצּוּ
הֵבַנְתִּי שֶׁאֵאָלֵץ שׁוּב עִם הַסֶּגֶל לְבַלוֹת.

הָיָה אוֹ לֹא הָיָה - כָּל זֶה לֹא נִרְאָה לִי.
פִּתְרוֹנִי שֶׁלְּךָ, וּפִתְרוֹנְךָ שֶׁלִּי.
בְּכָל מִבְחָן מַגְעִיל יֵשׁ צֶוֶת לֹא נוֹרְמָלִי
עָיַפְתִּי לַחֲזֹר... אָבוֹי לְךָ וְלִי!

ציון נוגה

על פי זמר נוגה מאת רחל בלובשטיין בלחנו של שמואל קראוס
הֲתִשְׁמַע קוֹלִי, צִיּוּנִי שֶׁלִּי,
הֲתִשְׁמַע קוֹלִי, בַּאֲשֶׁר הִנְּךָ -
מְחַכֶּה כָּל יוֹם, מְחַכֶּה בִּבְכִי
וּמֵידַע אִישִׁי יִתְעַדְכֵּן מָחָר?

תֹּאַר זֶה אָרוֹךְ, מַטָּלוֹת בּוֹ רָב.
מֻגַּשׁוֹת אוֹנְלַיְן, מֻחְזָרוֹת אַף פַּעַם.
מְבַקֵּשׁ סְטוּדֶנְט, אַךְ כּוֹשְׁלִים בּוֹדְקַיו,
לֹא זוֹכֶה לִמְצֹא, פְּרִי הַעֲתָקוֹתַיו.

אַחֲרוֹן קֻרְסַי כְּבָר קָרוֹב אוּלַי,
כְּבָר קָרוֹב הַיּוֹם שֶׁבּוֹ כָּל זֶה תַּם,
רַק צִיּוּן שֶׁל C לֹא יָשׁוּב אֵלַי,
כִּדְלִיפַת זִכְרוֹן מֵהַ־RAM.


תמריה

על פי נוח מאת יורם טהרלב ובלחנו של מתי כספי
תָּמָרְיָה –
לֹא שָׁכַחְנוּ אֵיך בַּשֶּׁלֶג וּבַבָּרָד
תָּמָרְיָה –
אַתְ בִּטַּלְתְ יוֹם לִמּוּדִים כִּמְעַט בְּלִי פַּחַד
וּלְכָל הַקַּמְפּוּסִים –
לְעֵין־כֶּרֶם וְגִבְעַת־רָם,
(לִרְחוֹבוֹת לֹא הַפַּעַם),
וּלְהַר־הַצּוֹפִים גַּם.
כָּךְ שָׁלַחְתְּ לָנוּ אָז דֹּאַר
וּמִקְּרִאָתוֹ כֻּלָּם יוֹדְעִים –
בֻּטְּלוּ הַלִּמּוּדִים.

תָּמָרְיָה –
הֲאִם נוּכַל לְהַמְשִׁיךְ לִנְפֹּש גַּם עוֹד יוֹמַיִם?
תָּמָרְיָה –
נָכוֹן הַתַּחֲזִית שֶׁלָּךְ מִירוּשָׁמַיִם?
שׁוֹאָלִים בַּקַּמְפּוּסִים –
בְּעֵין־כֶּרֶם וְגִבְעַת־רָם,
(בִּרְחוֹבוֹת לֹא הַפַּעַם),
וּבְהַר־הַצּוֹפִים גַּם.
כִּי שָׁלַחְתְּ לָנוּ אָז דֹּאַר
וּמִקְּרִאָתוֹ כֻּלָּם יוֹדְעִים –
בֻּטְּלוּ הַלִּמּוּדִים.

תָּמָרְיָה –
אָמְנָם מִּכֹּל הַעֲנָנִים יָרַד רַק גֶּשֶׁם
תָּמָרְיָה –
אוּלַי תַּרְחִיבִי לֵב וְתַעֲנִיקִי גֶּשֶר
כִּי רוֹצִים אוֹתוֹ כֻּלָּם –
בְּעֵין־כֶּרֶם וְגִבְעַת־רָם,
(בִּרְחוֹבוֹת לֹא הַפַּעַם),
וּבְהַר־הַצּוֹפִים גַּם.
תִּשְׁלְחִי לָנוּ כְּבַר דֹּאַר
וּמִקְּרִאָתוֹ כֻּלָּם יִדְעוּ –
הַלִּמּוּדִים בֻּטְּלוּ.

תָּמָרְיָה –
אֲנַחְנוּ מְבַקְשִׁים מִמֶּךְ עוֹד יוֹם שֶׁל קַיִט
תָּמָרְיָה –
תְּנִי לָנוּ לְהִשָּׁאֵר עוֹד קְצָת בַּבַּיִת
כִּי כְּבָר נִמְאַס לָנוּ לִלְמֹד –
בְּעֵין־כֶּרֶם וְגִבְעַת־רָם,
(בִּרְחוֹבוֹת לֹא הַפַּעַם),
וּבְהַר־הַצּוֹפִים גַּם.
תִּשְׁלְחִי לָנוּ כְּבַר דֹּאַר
וּמִקְּרִאָתוֹ כֻּלָּם יִדְעוּ –
הַלִּמּוּדִים בֻּטְּלוּ.
Pin on Pinterest Email this to someone Share on Google+ Tweet about this on Twitter Share on Facebook


מר שעת־קבלה

על פי Piano Man מאת בילי ג'ואל
יֹום רְבִיעִי בַּצָּהָרַיִים
נִכְנָסִים עוֹד כַּמָּה סְטוּדֶנְטִים
יֵשׁ בָּחוּר לְיָד הַלּוּחַ שֶׁל קַנָּדָה
הַמְּמַלְמֵּל חֲצַאֵי מִשְפָּטִים
הוּא אוֹמֵר "תַּגִּיד אַתָּה יָכֹל לַעֲזֹר לִי?",
וּמוֹשִׁיט לִי מַחְבֶּרֶת שְׁמֵנָה,
"אֲנִי זוֹכֵר שֶׁפָּתַרְתִּי כְּבָר וְגַם שָׁכַחְתִּי
בַּקּוּרְס שֶׁלִּפְנֵי שָׁנָה"

לָה לָה לָה דִּי דִּי דָּה
לָה לָה לָה דָּה דָּה דָּה דָּה דָּאם

פְּתֹר לִי תַּרְגִּיל מַר שְׁעַת־קַבָּלָה
פְּתֹר לִי תַּרְגִּיל עַכְשָׁיו
כִּי אוּלַי אַתָּה תַּצְלִיחַ
מַה שֶׁמִּמֶּנִי נִשְׂגָּב

יוֹשֵׁב לוֹ בַּצַּד חָבֵר שֶׁלִּי
שֶׁמְּסַדֵּר לִי רֵפֵרֶנְסִים פְּתוּרִים
וְהוּא מְלֵא רַעֲיוֹנוֹת וְזוֹרֵק פִּתְרוֹנוֹת
אַךְ חוֹלֵם עַל מְקוֹמוֹת אַחֵרִים
הוּא אוֹמֵר לִי, "עוֹמֵר, לִהְיוֹת פֹּה הוֹרֵג אוֹתִי",
כְּשֶׁהַחִיּוּךְ נָמוֹג מִפָּנַיו,
"יָכֹלְתִּי לְסַיֵּם אֶת הַתֶּזָה,
אִם לְפֹה לֹא הָיִתִי מְחֻיָּב"

הוֹ, לָה לָה לָה דִּי דִּי דָּה
לָה לָה לָה דָּה דָּה דָּה דָּ דָּאם

וְעוֹמֵד לוֹ מָדְמָ"חְנִיק מֵאָחוֹרָה
שֶׁהוּא כְּלוּם לֹא מַצְלִיחַ לְבַד
וְנֶעֱזָר בִּמְתַּרְגֶּלֶת שֶׁאֶת הַתֹּאַר גּוֹרֶרֶת
וְכַּנִרְאֶה, תִּגְרֹר גַּם לַעַד

וּסְטוּדֶנְטִיוֹת עוֹשׂוֹת שָׁם עֵינַיִם
עַל מִישֶׁהוּ, וְכֵן זֶה עָבַד
הֶם מְשַׂחְקִים בְּהַעֲתָקָה קְבוּצָתִית
כִּי זֶה קָל מִלִּפְתֹּר זֹאת לְבַד

פְּתֹר לִי תַּרְגִּיל מַר שְׁעַת־קַבָּלָה
פְּתֹר לִי תַּרְגִּיל עַכְשָׁיו
כִּי אוּלַי אַתָּה תַּצְלִיחַ
מַה שֶׁמִּמֶּנִי נִשְׂגָּב

יֵשׁ לֹא מְעַט שְׁאֵלוֹת לְשָעָה הַזּוֹ
"יִהְיוּ בְּאִינְפִי מְעַט עוֹבְרִים..."
אַך אֲנִי שָׂמֵחַ לִהְיוֹת הַמֵּשִׁיב לַפְּנִיוֹת
שֶׁהוֹפֵךְ דְּבָרִים לִבְרוּרִים
וְהַלּוּחַ מָלֵא מָתֶמָטִיקָה
וְהַכּוֹל אָפוּף אָבָק שֶׁל גִּירִים
הֶם יוֹשְבִים בִּקְבוּצוֹת, וְזוֹרְקִים הַנְפָצוֹת
וְשׁוֹאָלִים "תָּגִיד, אַתָּה נוֹתֵן פְּרַטִיִים?"

לָה לָה לָה דִּי דִּי דָּה
לָה לָה לָה דָּה דָּה דָּה דָּ דָּאם

פְּתֹר לִי תַּרְגִּיל מַר שְׁעַת־קַבָּלָה
פְּתֹר לִי תַּרְגִּיל עַכְשָׁיו
כִּי אוּלַי אַתָּה תַּצְלִיחַ
מַה שֶׁמִּמֶּנִי נִשְׂגָּב


כל הכיבוד

על פי כל הכבוד מאת דן אלמגור בלחנו של דובי זלצר
אַקְוָרִיוּם בַחֲצִי הַיּוֹם
וְאֵקְלִפְּס פָּתוּחַ
הָיִיתִי יוֹשֵׁב וּמְתַכְנֵת
וְזוֹרֶה לָרוּחַ
כֻּלָּם אוֹמְרִים מִתּוֹךְ יֵאוּשׁ
שֶׁהכֹּל אָבוּד
וְאָז רוֹאִים נָצִּיג בַּחוּץ
וְיֵשׁ כִּבּוּד

כֻּלָּם הָיוּ יוֹצְאִים אָז בְּרִקּוּד
כִּי לְמָדְמָ"ח - יֵשׁ יוֹתֵר כִּבּוּד
כֻּלָּם הָיוּ יוֹצְאִים אָז בְּרִקּוּד
כִּי לְמָדְמָ"ח, רַק לְמָדְמָ"ח - יֵשׁ יוֹתֵר כִּבּוּד

כְּשֶׁיֵּשׁ תַּרְגִּיל מַמָּשׁ קָשֶׁה
וְהַשְּנָתוֹן נִתְקַע כָּךְ
כָּל סְטוּדֶנְט הָיָה קוֹרֵא:
"תָּבִיא כִּבּוּד מִמָּדְמָ"ח!"
כֻּלָּם יוֹדְעִים שֶׁהַמָּדְמָ"ח
אֵינוֹ עָנִי מָרוּד
וְאָז אַחַר־כָּךְ חוֹגְגִים
כִּי יֵשׁ כִּבּוּד!

כֻּלָּם הָיוּ יוֹצְאִים אָז בְּרִקּוּד...

אֶחָד יוֹשֵׁב עִם לַחְמָנִיָּה
בַּדֶּשֶׁא בַּצָּהָרַיִם
אִם רַק אֶרְצֶה אֶצְלִי יִהְיֶה
אוֹכֵל טוֹב כִּפְלַיִם
אַךְ לֹא אוֹמַר זֹאת לַסְּטוּדֶנְט
שֶׁלֹא יַרְגִּישׁ שָׁדוּד
כִּי אֶצְלִי בַּחוּג זֶה עִקָּרוֹן
לִי יֵשׁ כִּבּוּד!

כֻּלָּם הָיוּ יוֹצְאִים אָז בְּרִקּוּד...

אִם לָאַקְוָרִיּוּם נִכְנַס סְטוּדֶנְט
רָעֵב וּבְהִיסְטֵרִיָּה
אוֹתוֹ אָעִיף מִבְּלִי לַחֲשֹׁב
לְאֵיזוֹ קָפִיטֵרִיָּה
וְאָז אַחַר־כָּךְ הוּא יַחֲזֹר
וְיִתְנַצֵּל גַּלְמוּד
מְקַבֵּל פֵּרוּר וּמְבָרֵךְ
עַל הַכִּבּוּד.

כֻּלָּם הָיוּ יוֹצְאִים אָז בְּרִקּוּד...


מועד ג'

על פי האקונה מטטה, מאת טים רייס בלחנו של אלטון ג'ון

מוֹעֵד ג', אֵיזֶה דָּבָר מַדְהִים
מוֹעֵד ג', אֶפְשָׁרוּת לְהוֹצִיא עוֹבְרִים
אֶפְשָׁר לְרַוֵּחַ אֶת תְּקוּפַת מִבְחָנִים
זוֹ צוּרַת לִמּוּד, צוּרַת חַיִים, מוֹעֵד ג'

-מוֹעֵד ג'?
-כֵּן, זֶה בּוֹנוּס פָּגָז.
-אֵיזֶה פָּגָז?
-פָּגָז מֵהַצּוּק אֵיתַן. חָהחָהחָה
-אַתָּה יוֹדֵעַ סְטוּדֶנְט, שְׁתֵּי הַמִלִּים הָאֶלֶה יִפְתְרוּ לְךָ אֶת כָּל הַבְּעַיוֹת.
-זֶה נָכוֹן, קָח אוֹתוֹ לְמַשָׁל:

כְּשֶׁהָיִיתָּ סְטוּדֶנְט צָעִיר
-כְּשֶׁהָיִיתִי סְטוּדֶנְט צָעִיר!
כֵּן, זֶה הַשִּיר.

-הוּא לֹא מָצָא שִׁטַת לִמּוד יְעִילּה
בַּסִּפְרִיָּה לוֹ יָשַׁב מִּבֹּקֶר עַד לַיְלָה
-אֲנִי קָשֶׁה לְמִידָה, וְצָרִיךְ רֵיטָלִין
וּפִתְאוֹם, זֻמַּנְתִּי לְמִילוּאִים

וְהוֹ הַחֲרָדוֹת... (אֵיזֶה חֲרָדוֹת!)
חָשַׁבְתִּי לֹא לַעֲנֹת (רַק לֹא לַעֲנֹת!)
וּלְהַגִיד תַּ'אֱמֶת (אֵיךְ הִרְגַשְׁתָּ?) שָׁקַלְתִּי לְהִשְׁתַּ...
פּוּמְבָּה, לֹא לִפְנֵי הַיְּלָדִים! (סְלִיחָה!)

מוֹעֵד ג', אֵיזֶה דָּבָר מַדְהִים
מוֹעֵד ג', אֶפְשָׁרוּת לְהוֹצִיא עוֹבְרִים
אֶפְשָׁר לְרַוֵּחַ אֶת תְּקוּפַת מִבְחָנִים
זוֹ צוּרַת לִמּוּד, צוּרַת חַיִים, מוֹעֵד ג'
מוֹעֵד ג'
מוֹעֵד ג'
מוֹעֵד ג'
מוֹעֵד ג'

אֶפְשָׁר לְרַוֵּחַ אֶת תְּקוּפַת מִבְחָנִים
זוֹ צוּרַת לִמּוּד, צוּרַת חַיִים, מוֹעֵד ג'

מוֹעֵד ג'
מוֹעֵד ג'
מוֹעֵד ג'


זעזע הממוצע

על פי זעזע את בטחונה של ישראל מאת גדודי עז א־דין אל־קאסם

(פזמון:)
כְּתוֹב, תֵּפָרְסֶם מִבְחַנִים
הָשְׂפֶּל אֵתְּ הָתָלְמִידִים
הוֹרֶד מַמַשׂ הָצִּיוּנִים
זָעְזָעְ הָמֶמוּצָע שֵׁל כֹּל סְטוּדֶנְט

לָחְתוֹר וֻלְמָגֶּר אֵתְּ הָצִּיּוּנִים
לִשְׁרוֹף חַלוֹמוֹת שֵׂל תָּלְמִידִים
אֵתְּ מֶמוּצָע שֵׂל כֹּל סְטוּדֶנט זָעְזָעְ
לָחְזוֹר לַהֵם עָל עוֹד קֻורְסִים *2

(פזמון) *2

זִיכְרוֹנַם חוּלְשַׂה וֻבִּלְבּוּלִים
בָּמִבְחָן הָחוֹמֵר לֹא זוֹכְרִים
כֶּלוֹמְדֶי מִכְלַלַה הֵם מִתְּגַלִּים
כְּשֵׂהֵם מֶבָקְשִׂים פַקְטוֹרִים *2

זָעְזָעְ הָמְמֻוצָע שֵׂל כֹּל סְטוּדֶנְט
מוֹטֶט אוֹתּוֹ עָד לֶאַפַסִּים
תָּקְשֵׂה יוֹתֵּר בֶּמוֹעֶד בּ'
צוֹר יֶרִיבוּיוֹת בֶּין חַבֶרִים
הוֹרד מָמָשׂ הָצִּיוּנִים

(פזמון)

מוֹחוֹת הָתָּלְמִידִים כֹּל אֵחָד חוֹשֶׂב
בֶּצֻורַה שׁוֹנַה וְאַז מָעַתִּיק
מִמָה שֶׂלֹא שׂוּנַן הֵם נִבְהָלִים
וֶאַז מֶחָרְטֶטִים תְּשׂוּבַה בְּלִי לֶהָבִין *2

זָעְזָעְ הָמְמֻוצָע שֵׂל כֹּל סְטוּדֶנְט
מוֹטֶט אוֹתּוֹ עָד לֶאַפַסִּים
תָּקְשֵׂה יוֹתֵּר בֶּמוֹעֶד בּ'
צוֹר יֶרִיבוּיוֹת בֶּין חַבֶרִים
הוֹרד מָמָשׂ הָצִּיוּנִים

(פזמון)

מִסְתָמְּכִים עָל אָגוּדָה שֵׂלֹא תִּצְלָח
בָּפְּגִּישָׂה עִם הָדֶּקַאן אוֹתַּם נִמְרָח
חוֹשְבִים שֵׂיָשִׁיגוּ הַבֲנוֹת
עָל הָחֵלֵק שֵׁלָנוּ אָנָחְנוּ נִפְסָח *2

זָעְזָעְ הָמְמֻוצָע שֵׂל כֹּל סְטוּדֶנְט
מוֹטֶט אוֹתּוֹ עָד לֶאַפַסִּים
תָּקְשֵׂה יוֹתֵּר בֶּמוֹעֶד בּ'
צוֹר יֶרִיבוּיוֹת בֶּין חַבֶרִים
הוֹרד מָמָשׂ הָצִּיוּנִים

(פזמון)

תָּכְתִיב לָהֵם שֶאֶלוֹת לֹא מֻובָנוֹת
שֶׂהָזְמָן לָמִבְחֲן לֹא מָסְפִּיקוֹת
תִּסְּגוֹר הָסִפְרִייָה מֻוקְדָם אֵין זְמָן
וְאָז לֹא מָצְלִיחִים וֶיֶשׂ כִּשְלוֹנוֹת *2

זָעְזָעְ הָמְמֻוצָע שֵׂל כֹּל סְטוּדֶנְט
מוֹטֶט אוֹתּוֹ עָד לֶאַפַסִּים
זָעְזָעְ הָמְמֻוצָע שֵׂל כֹּל סְטוּדֶנְט
מוֹטֶט אוֹתּוֹ עָד לֶאַפַסִּים
מוֹטֶט אוֹתּוֹ עָד לֶאַפַסִּים

לָחְתוֹר וֻלְמָגֶּר אֵתְּ הָצִּיּוּנִים
לִשְׁרוֹף חַלוֹמוֹת שֵׂל תָּלְמִידִים
אֵתְּ מֶמוּצָע שֵׂל כֹּל סְטוּדֶנט זָעְזָעְ
לָחְזוֹר לַהֵם עָל עוֹד קֻורְסִים *2
עוֹד קֻורְסִים!


הערת ניקוד: הניקוד בשיר הזה שגוי במכוון, למקרה שמישהו שם לב.


הסיכום שלי

על פי אנבל לי מאת אדגר אלן פו, בתרגום זאב ז'בוטינסקי
course.append(poem)

צִיּוּנוּת

על פי הרעות מאת חיים גורי ומתואם בלחנו של סשה ארגוב
         צִיּוּנוּת - שם עצם. תפישת העולם הרואה בצִיּוּן מספרי חזות הכול.

בִּרְחַבְיָה תַּרְגִּיל מָעֳתַק
נוּסְחָאוֹת מְשׁוּנָנוֹת בְּבֵית־כֶּרֶם
וּסְטוּדֶנְט הַבּוֹכֶה מִמֶּרְחק
עַל שֶׁכַּךְ הִתְבַּזְבֵּז לוֹ עוֹד עֶרֶב.

תְּלַת שָׁנָה. מַרְגִּישִׁים כָּל הַזְּמָן
אֵיךְ חוֹלְפוֹת הַשָּׁנִים עַל פָּנֵינוּ.
תְּלַת שָׁנָה. וְנוֹתַרְנוּ מְעַט
כִּמְעַט רוֹב הַמַּחְזוֹר כְּבָר איֵנֵנּוּ.

אַךְ נִזְכֹּר אֶת כֻּלָּם:
מִסְפָּרִים שֶׁבַּדֶּרֶךְ לַתֹּאַר -
צִיּוּנוּת שֶׁכַּזּוֹ לְעוֹלָם
לֹא תָּקְנֶה אֶת הַיֶּדַע לַנֹּעַר.
לְמִידָה מְמֻקֶּדֶת מִבְחַן
עַתִּידֵינוּ תַּמְשִׁיכִי לִקְבֹּעַ.

צִיּוּנוּת אֵיךְ אוֹתַךְ מַפְסִיקִים?
מְתִישָׁה וְלֹא מַפְרה אֶת הַשֶׂכֶל
מִלֵילוֹת לְמִידָה אֲרוּכִּים
לַמֵּידַע לֹא יִהְיֶה יַד וָזֶכֶר.

צִיּוּנוּת מִדַּרְכֵי הַעֲרַכָה
מְשַׁנֵּן תַּעֲדִיף עַל פִּקֵּחַ
כִּי תַּלְמִיד שֶׁכָּשַׁלּ בַּמִּבְחַן
עוֹד שָׁנָה הוּא יַקְרִיב לָךְ לְזֶבַח.

וְנִזְכֹּר אֶת כֻּלָּם:
מִסְפָּרִים שֶׁבַּדֶּרֶךְ לַתֹּאַר -
צִיּוּנוּת שֶׁכַּזּוֹ לְעוֹלָם
לֹא תָּקְנֶה אֶת הַיֶּדַע לַנֹּעַר.
לְמִידָה מְמֻקֶּדֶת מִבְחַן
עַתִּידֵינוּ תַּמְשִׁיכִי לִקְבֹּעַ.

למדנו אז

על פי יצאנו אט מאת חיים חפר ומתואם בלחנו של דוד זהבי
לָמַדְנוּ אַז, קָשֶׁה הָיָה הַתַּרְגִּיל
בַּשְּׁנָתוֹנִים בָּרְקוּ הַהַבְטַחוֹת
קוּרְס עִם עִנְיָן וַעֲבוֹדָה כָּל לַיִל
וּבְלִי מֵשִׂים, הַיְתָּה גַּם נוֹכְחוּת.

יִלֵּל הַתָּא, וּמוּדֵלִי פָּתַחְתִּי
וְדִמְעָתִי נָשְׁרָה מִשְּׁתֵּי עֵינַי
וְאַתְּ זָכַרְתְּ תַּרְגִיל הַתֵּיאוֹרֶטִי
כְּשֶׁיָּצָאנוּ לְתַכְנֵת AI.

וְאַתְּ זָכַרְתְּ גִּזּוּם שֶׁל אַלְפָא בֶּיתַא
וְאַתְּ זָכַרְתְּ יוּרִיסְטִיקָה אַפְסִית
וְאַתְּ זָכַרְתְּ אֶתְ פַּקְמֵן וְגַם אֶתְ הַ
עַצֵּי מִינְמַקְס שֶׁאֶתְ הַכָּל פּוֹרְסִים...

וְאִם נוֹתַר הַקּוּרְס בַּמַעֲרֶכֶת
וְאַתְּ עוֹרֶגֶת לְצִיּוּן עוֹבֵר
אַתְּ תְּחַכִּי עַל כֵּן כָּל כַּךְ בְּשֶׁקֶט -
כִּי הַשָּׁנָה הַזּוֹ לֹא תִּגָּמֵר.

מגש הכסף

על פי מגש הכסף מאת נתן אלתרמן
Magash intro

הבלדה על יואל משה סלומון ושלושת רעיו

על פי הבלדה על יואל משה סלומון ושלושת רעיו מאת יורם טהרלב ולחנו של שלום חנוך
כְּשֶׁבֹּקֶר רָד בִּשְׁנַת תַּשְׁעָ"ד
עֵת קָפְאָה עִיר הַקְּדוּשָׁה
בִּרְחוֹב יָפוֹ הִתְגּוֹדְדוּ
סְטוּדֶנְטִים חֲמִשָׁה.

שְׁטַמְפֶּר שָׁם וְגוּטְמַן שָׁם
וְזֶרַח בַּר־לֵב
וְיוֹאֵל מֹשֶׁה סָלוֹמוֹן
יְרוּשָׁלְמִי מִכָּל הַלֵּב.

אִיתָם לָמַד מָזַרָקִי
דּוֹקְטוֹרָנְט חָרוּץ,
עָזְבוּ הַסִּפְרִיָּה כֻּלָם
לִזְרֹק שְׁלָגִים בַּחוּץ.

לְיָד גַּן־סַקֶר הֶם חָנוּ
בְּלֵב לָבָן וְקוֹר
וְאִישׁ שֶׁל שֶׁלֶג הֶם בָּנוּ
וְצִלְמוּ (כְּדֵי לִזְכֹּר...)

אָמַר לָהֶם מָזַרָקִי
אַחְרֵי שָׁעָה קְצָרָה:
אֵין עַל הַכְּבִישׁ אוֹטוֹבוּסִים
וְזֶה סִימָן נוֹרָא!

אִם הַתָּחָ"צ בְּהַפְסָקָה
כְּבִישׁ אֶחָד עוֹד יִסָּגֵר.
כְּדַאי לָנוּס מִפֹּה מָהֵר
הִנֵּה אֲנִי נוֹהֵר.

אָז רָץ הַ־"דּוֹקְטוֹר" לְמֶרְכָּזִית
כִּי חָס עַל חֹם גּוּפוֹ
וְהָרֵעִים שְׁלוֹשְתָם פָּנוּ
לְהִתְפַּנּוֹת אִתּוֹ.

אָמַר אָז יוֹאֵל סָלוֹמוֹן
וּשְׁתֵי עֵינָיו הוֹזוֹת:
אֲנִי נִשְאָׁר הַסּוֹפָ"שׁ פֹּה
בְּתוֹךְ הַעִיר הַזֹּאת.

לְבַד נִשְׁאָר בְּדִרָתוֹ
וְאַף הוּא לֹא נִבְהַל
כְּשִֶפִּתְאוֹם נֻתַּק אָז סָלוֹמוֹן
מֵרֶשֶׁת הַחַשְׁמַל.

הֲאִם שָׂרַד, הֲאִם קָפָא?
אֵין אִישׁ אֲשֵׁר יֵדַע,
אוֹמְרִים חִלֵּץ הוּא אֶת עָצְמוֹ
מִקֹּר בְּמוֹ יָדָיו.

אַךְ כְּשֶׁהַסּוֹפָ"שׁ תָּם עָבַר
מֵעֶבֶר לֶהָרִים
כְּבִישֵׁי צִיּוֹן אָז הִתְמַלְּאוּ
כַּפּוֹת שֶׁל טְרָקְטוֹרִים.

וְיֵשׁ אוֹמְרִים כִּי עַד הַיּוֹם
רָחוֹק מִן הֶהָמוֹן
הַמְּפַלְסוֹת שָׁרוֹת עַל יוֹאֵל
מֹשֶׁה סָלוֹמוֹן.
Pin on Pinterest Email this to someone Share on Google+ Tweet about this on Twitter Share on Facebook

רק תרגילי

על פי רק על עצמי מאת רחל בלובשטיין
Algo3

קינת נכשל

על פי קינת דוד שמואל ב', פרק א' י"ז-כ"ז
Xishuviut2

גם את יתמהמה המתרגל - אחכה לו כי בוא יבוא

על פי ציפור שנייה מאת נתן זך
OS

ים התרגילים

על פי ים השיבולים מאת יצחק קינן ומתואם ובלחנו של חיים אגמון

Xishuviut

ושבה נקודה לגבולה

על פי כשאת אומרת לא מאת דן אלמגור ובלחנו של סשה ארגוב
Algo2

על הבדיקה

על פי על השחיטה מאת ח"ן ביאליק
C

לבי במזרח

על פי לבי במזרח מאת ר' יהודה הלוי
Algo1
חזרה HTML Hit Counter Free Counter