יום הזכרון הבינלאומי לטרנסג'נדרים

ערב יום הזכרון לטרנסג'נדרים 2009

ב20 לנובמבר חל יום הזכרון הבינלאומי לטרנסג'נדרים.

ב19 לנובמבר, יום חמישי, ערב יום הזכרון נערוך תהלוכת נרות ולאחריו טקס קהילתי.

תהלוכת נרות תצא בשעה 19:00 ותסתיים במרכז הגאה בגן מאיר, תל-אביב. פרטים אודות נקודת ההתכנסות והמסלול בקרוב. נשמח אם תבחרו ללבוש בגדים ירוקים לציון גאווה טרנסג'נדרית, או שחורים. במקרה של גשם המצעד לא יבוטל, אנא הצטיידו במטריות ובמעילים במידת הצורך.

טקס יום הזכרון יערך בשעה 20:00 במרכז הגאה, גן מאיר, תל-אביב. אנשים מהקהילה הטרנסג'נדרית שמעוניינים ומעוניינות להשתתף, להופיע, לעזור, או לשאת דברים בטקס, מוזמנות ומוזמנים ליצור קשר עם נורה גרינברג בטלפון: 0544450686, או במייל: noragr@bezeqint.net

על יום הזכרון לטרנסג'נדרים

יום הזכרון לטרנסג'נדרים מוקדש לזכרם של קורבנות השנאה הטרנספובית. מדי שנה נרצחים ברחבי העולם עשרות בני אדם על רקע היותם טרנסג'נדרים, ורבים מספור סובלים מאלימות, רדיפה, קיפוח ודחיה.

מאז צויין לראשונה בסן פרנסיסקו בשנת 1999 הפך יום הזכרון לטרנסג'נדרים לארוע בינלאומי המוקדש לסולידריות בין טרנסג'נדרים, להצהרה בדבר ערך חייהם של אנשים טרנסג'נדרים, ולציון המאבק נגד טרנספוביה והומופוביה, למען שיוויון, סובלנות וקבלה. הארוע מצויין כיום במאות ערים ברחבי העולם.

בישראל אנו מציינים את יום הזכרון לטרנסג'נדרים מאז שנת 2002. בשנים 2004 ו-2005 הוא זכה לחסותה ותמיכתה של הועדה לזכויות האדם בעיריית תל אביב. הטקס הוא הארוע הפומבי החשוב ביותר של הקהילה הטרנסג'נדרית.

אבל עם כל הזעזוע, האלימות הפיזית איננה הפורענות היחידה המאיימת על אנשים טרנסג'נדרים. לא פחות גרועה ממנה היא האלימות ממנה סובל, בצורה זו או אחרת, כל אדם טרנסג'נדר: ההדרה, הסטיגמה, שלילת הלגיטימיות של הזהות הטרנסג'נדרית. אלימות סמויה זו היא לא פחות קטלנית, לא פחות בלתי אנושית, וביטוייה רבים: דחיה, אפליה, עוינות, ביזוי, שלילת צלם אנוש, דחיקה לשוליים, מחיקה.

טרנסג'נדר הוא מושג רחב הכולל אנשים שהמשותף להם הוא שזהות המגדר שלהם –היום גברים או נשים- אינה תואמת את ציפיות החברה לפיהן איבר המין שעמו נולד אדם קובע את זהותו. בין 1% ל-3% מהאוכלוסיה הם טרנסג'נדרים – טרנסקסואלים, ג'נדרקווירים, קרוס-דרסרים ושמות רבים אחרים, המציינים את מי שזהותם המגדרית ודרך הביטוי שלה שונים מהתבניות המקובלות.

אנשים טרנסג'דרים משלמים מחיר יקר על רצונם לחיות בהתאם לרגשות הזהות שלהם: רבים מהם סובלים מהתנכרות מצד משפחותיהם, מתקשים למצוא עבודה ופרנסה, נתקלים ביחס משפיל במשרדי ממשלה, נתונים לפגיעה בזכויות בסיסיות וליחס מתנשא ומזלזל, מוצגים בתקשורת בצורה מתנשאת, מבזה ומסולפת ועוד.

יום הזכרון הזה מאחד את כל האנשים הסובלים דחיה, רדיפה ואלימות בשל היותם טרנסג'נדרים. ציבור המתייחד עם מתיו והמזדהה עם נרדפיו איננו עוד ציבור חסר צורה וקול. זאת קהילה, גם אם היא חלשה וקטנה, גם אם היא ברובה נמנעת –וזה היום שבו חובה לשאול מדוע- מחשיפה. יום הזכרון לטרנסג'נדרים מהווה הצהרה בדבר ערך חייו של האדם הטרנסג'נדר ובזכותו לחיות על פי רגשות הזהות שלו.

קורבנות האלימות הטרנספובית אינם אלמונים, גם אם שמם של חלק מהם אינו ידוע, כי יש מי שזוכר אותם. מותם הטרגי והמיותר לא יהיה לשוא, אם הוא יצליח לעורר בבני אדם זיק של אמפתיה והבנה כלפי מי שכל מבוקשם הוא לחיות את חייהם על פי רגשות הזהות שלהם.

יום הזכרון לטרנסג'נדרים נקבע לזכרה של ריטה הסטר, אשר רציחתה בנובמבר 1998 הניעה את יוזמת הפרוייקט "לזכור את מתינו" (Remembering Our Dead), שצויין במשמרת נרות בסן פרנסיסקו ב-1999. מאז הלך והתרחב מספרן של הערים שהצטרפו לפרוייקט, וכעת הוא מצויין במקומות רבים בעולם. מאז 2002 מצויין יום הזכרון לטרנסג'נדרים גם בישראל.

נורה גרינברג